סימני התקרחות: איך מזהים התקרחות התחלתית ומתי לפנות לרופא

הסימנים הראשונים של התקרחות גברית (Androgenetic alopecia) הם בדרך כלל שקטים והדרגתיים. הרקות נסוגות לאט ויוצרות “מפרצים”, מופיעה דלילות בקודקוד, והשערות באזורים האלה נעשות דקות וקצרות יותר. השינוי נמשך חודשים ושנים, ומופיע בדפוס צפוי שבדרך כלל לא פוגע בצדדים ובעורף².

כמות השערות במקלחת או על הכרית היא מדד חלש. נשירה של 50 עד 100 שערות ביום נחשבת תקינה¹, ובהתקרחות גברית העיקר הוא לא שנושרות יותר שערות, אלא שהשערות שצומחות במקומן דקות יותר. נשירה פתאומית, קרחת עגולה או תסמינים בקרקפת מרמזים דווקא על סיבה אחרת, ואלה סיבות טובות לפנות לרופא.

כמה שערות נושרות ביום, ומתי זה יותר מהרגיל?

השיער מתחלף כל הזמן. כל זקיק עובר שלב צמיחה ארוך ושלב מנוחה, ואז השערה נושרת ושערה חדשה מתחילה לצמוח במקומה. לכן נשירה יומיומית היא חלק רגיל מהמחזור. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עור (AAD), נשירה של 50 עד 100 שערות ביום היא תקינה¹.

כשהגוף משיר הרבה יותר שערות מדי יום, מדובר בנשירה מוגברת. השם הרפואי שלה הוא Telogen effluvium. היא מופיעה בדרך כלל כמה חודשים אחרי אירוע שמטלטל את הגוף, ונפסקת כשהגוף מתאזן¹.

ה־AAD מבחינה בין שני מצבים שונים¹:

• נשירה מוגברת (Shedding): נושרות יותר שערות, אבל הזקיקים ממשיכים לייצר שערות חדשות.
• אובדן שיער (Hair loss): משהו מונע מהשיער לצמוח. התקרחות תורשתית היא אחת הסיבות לכך, לצד תגובת יתר של מערכת החיסון, תרופות מסוימות ותסרוקות שמושכות את השיער.

בהתקרחות גברית, הזקיקים באזורים הרגישים מתכווצים בהדרגה בהשפעת ההורמון DHT. שלב הצמיחה מתקצר, והשערות נעשות דקות וקצרות יותר, עד שחלקן דומות לפלומה². זה תהליך איטי, ולכן הוא לא תמיד מתבטא בערימת שערות בניקוז.

סימני התקרחות: מה אפשר לבדוק מול המראה

התקרחות גברית מתקדמת בדפוס אופייני. לפי ההנחיה האירופית לטיפול בהתקרחות, הסימן הבולט הוא נסיגה של קו השיער הקדמי, בעיקר בצורת משולש ברקות, ובהמשך דלילות בקודקוד². אלה הסימנים שכדאי לשים לב אליהם:

ההבדל בין החלק הקדמי לעורף הוא גם מה שרופאים מחפשים כשהם בודקים את הקרקפת בהגדלה: הסימנים של מזעור הזקיקים בולטים יותר בחזית הראש מאשר בעורף, והזקיקים בעורף שומרים על התכונות שלהם גם כשמשתילים אותם במקום אחר².

הדרך הפשוטה ביותר לעקוב היא לצלם. צלמו את קו השיער מלפנים, את הרקות מהצדדים ואת הקודקוד מלמעלה, באותה תאורה ועם שיער יבש, ושמרו את התמונות. השוואה כל כמה חודשים אומרת יותר מבדיקה יומית במראה, שבה קל לפספס שינוי איטי וגם קל להיבהל משינוי שלא קרה.

רופאים מתארים את השלבים של ההתקרחות בעזרת סולם נורווד, מנסיגה קלה ברקות בשלב 2 ועד שלב 7.

מפרצים קלים בגיל צעיר: האם זו כבר התקרחות?

לא בהכרח. לפי ההנחיה האירופית, כמעט כל הגברים ממוצא אירופי מפתחים נסיגה מסוימת של קו השיער ברקות כבר בשנות העשרה². נסיגה קלה וסימטרית שנשארת יציבה היא חלק מההתבגרות הרגילה של קו השיער.

עם זאת, ההנחיה מציינת שנסיגה עמוקה או התקרחות בקודקוד יכולות להתחיל זמן קצר אחרי גיל ההתבגרות, אף שאצל רוב הגברים הן מתחילות מאוחר יותר². מה שמבדיל בין המצבים הוא בעיקר הזמן. נסיגה שממשיכה להעמיק, במיוחד כשהיא מלווה בשערות דקות בקו השיער או בדלילות בקודקוד, מתאימה יותר להתקרחות. הרחבה: מפרצים בשיער.

היסטוריה משפחתית: כמה היא משנה?

הרבה. מחקרי תאומים הראו שהתקרחות גברית נקבעת בעיקר על ידי גורמים תורשתיים, וההנחיה האירופית מציינת גם השפעה חזקה של הצד של האב². האמונה הנפוצה שהתקרחות “עוברת מהסבא מצד האם” פשטנית מדי. מדובר בתכונה פוליגנית, כלומר תלויה בגנים רבים. עד כתיבת ההנחיה זוהו 12 אזורים בגנום שקשורים להתקרחות גברית, ביניהם הגן של הקולטן לאנדרוגנים².

ההתקרחות גם שכיחה מאוד. לפי ההנחיה, 50%–60% מהגברים ממוצא אירופי מושפעים ממנה עד גיל 50, וכ־80% עד גיל 70 ומעלה. השכיחות והחומרה נמוכות יותר בקרב גברים ממוצא אסייתי ואפריקאי־אמריקאי².

מה זה אומר בפועל? אם אביכם, אחיכם או קרובי משפחה אחרים התקרחו, הסיכוי שלכם גבוה יותר, ויש היגיון לעקוב מוקדם. אבל ההיסטוריה המשפחתית לא מאפשרת לחזות מתי ההתקרחות תתחיל, באיזה קצב היא תתקדם ועד איזה שלב תגיע.

מתי לפנות לרופא

התקרחות גברית מאובחנת לפי הדפוס שלה: נשירה בלי צלקות, באזורים האופייניים, שמתקדמת לאט². כשהתמונה שונה, ייתכן שמדובר במצב אחר. ההנחיה האירופית מונה כמה מצבים שהבדיקה צריכה לשלול, בהם נשירה מפושטת מסוג Telogen effluvium, התקרחות נקודתית (Alopecia areata) והתקרחות צלקתית².

נשירה אחרי מחלה או לחץ. לפי ה־AAD, הגורמים השכיחים לנשירה מוגברת הם ירידה גדולה במשקל, לחץ נפשי כבד, חום גבוה, ניתוח והחלמה ממחלה. בדרך כלל שמים לב לנשירה כמה חודשים אחרי האירוע, ולא מיד. כשהגוף מתאזן הנשירה נפסקת, והשיער חוזר בדרך כלל למלאותו הרגילה בתוך 6–9 חודשים. אם הגורם נמשך, גם הנשירה יכולה להימשך¹.

נשירה כזו יכולה להופיע גם אצל מי שכבר מתקרח. מכיוון שהתקרחות גברית כל כך שכיחה, ההנחיה האירופית מזכירה שהיא יכולה להופיע יחד עם מצבי שיער אחרים². לכן נשירה פתאומית מצדיקה בדיקה גם אם יש לכם היסטוריה משפחתית של התקרחות.

מה הרופא בודק

את הבירור מתחילים בדרך כלל אצל רופא המשפחה, שיכול להפנות לרופא עור (דרמטולוג). לפי ההנחיה האירופית, האבחנה של התקרחות גברית נעשית בדרך כלל בבדיקה קלינית, כלומר בהסתכלות על השיער והקרקפת². הבירור כולל בדרך כלל:

1. שאלות: מתי התחילה הנשירה, האם היא הופיעה בהדרגה או בבת אחת, אילו מחלות ותרופות היו בחודשים האחרונים, ומה ההיסטוריה המשפחתית.
2. בדיקת הקרקפת והדפוס: האם הנשירה באזורים האופייניים, והאם יש סימני דלקת או צלקות.
3. מבחן משיכה (Pull test): משיכה עדינה של קבוצת שערות, כדי לראות כמה מהן נתלשות בקלות².
4. בדיקה של שיער הפנים והגוף ושל הציפורניים, שעוזרת לשלול מצבים אחרים².
5. טריכוסקופיה (Trichoscopy) כשיש ספק: בדיקה של הקרקפת בהגדלה. בין הסימנים האופייניים להתקרחות גברית: שונות של 20% ומעלה בעובי השערות, יותר מ־10% שערות דקות דמויות פלומה, וסימנים שבולטים יותר בחזית הראש מאשר בעורף².
6. בדיקות דם או ביופסיה מהקרקפת, כשאי אפשר לשלול מצב אחר בבדיקה הקלינית².

כדאי להגיע לבדיקה עם תמונות ישנות שבהן רואים את השיער, ועם רשימה של התרופות והתוספים שאתם נוטלים. כך קל יותר לרופא לראות את מהלך השינוי.

למה כדאי לזהות מוקדם?

התקרחות גברית אינה מצב מסוכן, וההחלטה אם לטפל בה היא שלכם. גם הבחירה לא לטפל לגיטימית. אבל יש סיבה מעשית לזהות אותה מוקדם: בלי טיפול היא נוטה להתקדם. בניסוי של חמש שנים שעליו מבוסס העלון האמריקאי של פינסטריד, כל המשתתפים שנשארו בקבוצת הפלצבו עד הסוף (קבוצה קטנה) איבדו שיער בספירת שערות לאורך התקופה³.

הטיפולים התרופתיים שנבדקו הכי הרבה, פינסטריד ומינוקסידיל, יכולים להאט את התהליך ולפעמים להחזיר חלק מהשיער. ההשפעה שלהם נשמרת רק כל עוד משתמשים בהם^2,3. ההנחיה האירופית ממליצה עליהם לגברים עם התקרחות קלה עד בינונית, כלומר בשלבים מוקדמים יחסית².

כדי להכיר את כל האפשרויות, כולל השתלה ופתרונות קוסמטיים, אפשר להתחיל במדריך להתקרחות גברית ובהשוואת הטיפולים. אם השיער נראה דליל באופן כללי ולא בדפוס ברור, קראו גם את המדריך לדלילות שיער.